צוות חוקרי ארצות שערך מסע מאנגליה לאוסטרליה, בסוף המאה ה-18, גילה את העלים דמויי המחט המרכיבים את עץ התה והחליט לחקור אותם. אנשי הצוות גילו שאם מרתיחים את העלים האלה במים, מקבלים משקה ארומאטי טעים. כך קיבל השיח האוסטרלי את שמו.

תעשיית שמן עץ התה האוסטרלית הפכה לתעשייה חשובה באוסטרליה כאשר במשך שנים, מפיקים אוסטרליים, אשר מתמודדים עם מחירי שמן עץ תה ותנודות בתחרות בינלאומית גוברת, צריכים להיות בעלי גישה לזנים מניבים גבוהים יותר, על מנת להגיע ליעילות ייצור אם הם מבקשים להישאר רווחיים מבחינה כלכלית לטווח הארוך.

הילידים באוסטרליה השתמשו בעץ התה (אם כי לא בשמן החיוני, מכיוון שלא ידעו על זיקוק), במשך אלף שנים, באמצעות רטיות של תה. הוא שימש אותם למכלול צרכים החל משיעול והצטננות ועד לחיטוי פצעים וכאבי ראש, באמצעות מריחת העלים על אזורים פגועים בעור. במשך שנים רווחה באוסטרליה האמונה, שכאשר עלי עץ התה נושרים לתוך הנהר, הם הופכים אותו למקור מי החיים.

אגדות עץ התה התפשטו בעולם. במלחמת העולם הראשונה, קיבלו כל יצרני השמן פטור משירות צבאי, על מנת להמשיך להפיק את השמן, ובקבוקונים קטנים חולקו לחיילים לשימוש אישי בעת פציעה.

רק באמצע המאה העשרים, ובהדרגה רבה, החל גם עולם הרפואה להתעניין ביתרונות עץ התה ולחקור את השפעות השמן המזוקק מעליו.

כעת זמין שמן עץ התה בעולם כולו והוא מצוי כמרכיב פעיל במגוון מוצרים כגון תרופות משלימות מורכבות, לצד מוצרי קוסמטיקה שונים. השמן מגיע במגוון צורות, כולל ג'לים, קרמים, משחות, שמפו, מרכך, משחות שיניים ומי פה. בדרך כלל ניתן למצוא את המוצרים שיוצרו עם שמן עץ תה בחנויות טבע ובתי מרקחת. בתי חולים באירופה משתמשים בשמן עץ התה כאמצעי למניעת וחיזוק גופם של המטופלים לפני ניתוח.

ניתן למצוא סוגים רבים של שמן עץ התה, אלא שלפני הצריכה, יש לבדוק את היתרונות הרפואיים המצוינים על תווית הבקבוק, ולוודא שהיא כוללת את השם הבוטני של הצמח. התכונות הטיפוליות של עץ התה משמשות למניעת דלקות ופטריות, הריסת זיהומים טפיליים, האצת ריפוי של פצעים, וניקוי הריאות, גודש בסינוסים ועוד.

שמן עץ התה לא אמור להיות בשימוש בהריון, ואין ליטול אותו דרך הפה. ניתן להשתמש בו על עור נקי, תוך הקפדה על ביצוע בדיקת עור מקדימה. הוא יעיל גם לטיפול בפצעי קור. עם הסימן הראשון להופעת הפצעים, יש להספיגו בטפיחות. באותה השיטה ניתן לטפל גם באבעבועות רוח. כדי לטפל ביבלות, ניתן לטפטף טיפה יחידה של שמן עץ התה במרכז היבלת מידי יום ולכסותה באגד מדבק.

השמנים הארומאטיים המיוצרים מעץ התה עוצמתיים ביותר, לכן השימוש בהם למטרות רפואיות מצריך ידע וזהירות. למעשה, מלבד שמן עץ התה ושמן לבנדר, אין להשתמש בשמנים לטיפול בעור הגוף מבלי למהול אותם בשמנים אחרים כגון שמן שקדים, שמן זית, ענבים, ואחרים.